אז מה זה "קוד הספנות הבינלאומי שנקבע ע"י הארגון הימי הבינלאומי IMO?
"The International Ship and Port Facility Security Code" (ISPS Code)
הקוד הבינלאומי הזה פוגש את מדינת ישראל במסגרת ההגנה על נמלי ישראל ועל כלי שיט סוחר המגיעים אליה. הקוד הבינלאומי הופעל כתגובה לפיגועי ה -11 בספטמבר 2001 והפצצת מיכלית הנפט הצרפתית לימבורג. משמר החופים של ארצות הברית הינו הגורם של הממשל האמריקאי המהווה ריגולטור לבחינת רמות הביטחון בנמלים ובספנות בהתאם לקוד זה. יש להבין כי במידה ומדינה לא עומדת בהתחייבויות אלו, הדבר עלול למנוע מכניסת סוחרות רבות למדינת ישראל וכנ"ל סוחרות של מדינת ישראל לנמלים בארה"ב. משמעות העלולה להיות קשה לפגיעה בכלכלה והמסחר הישראלי.
למה חשוב לנו להבין למה נדרשת אבטחה של הנמלים וצי הסוחר בהתאם להנחיות משמר החופים האמריקאי?
אבטחת הנמלים והספנות בהתאם לקוד הבטחון מורכבת מ3 מצבי בטחון . בישראל הסמכות לקבוע את רמת הבטחון לקוד ISPS חלה על משטרת ישראל. יחד עם זאת על מנת לקבל את ההחלטה הנכונה ביותר מתכנסת וועדה שלשמחתי הייתי שותף בה כנציג חיל הים בה חברים רשות הספנות והנמלים(רספ"ן) חיל הים וגופי הביטחון הממלכתיים בארץ.
שלוש רמות האבטחה המוגדות בקוד ISPS: רמת בטחון 1 - רמת הבטחון הנמוכה ביותר בה ספינה או נמל פועל על בסיס יומי. רמת האבטחה הזו מבטיחה כי מערך האבטחה בנמל ישמרו על אבטחה זו 24 שעות ביממה.
רמת בטחון 2 - רמת בטחון מוגברת מרמה 1 ונמשכת לתקופה מוגבלת של זמן לאור חשש לסיכון ביטחוני בהתאם להערכת מצב . רמת בטחון זו מחייבת את מנהלי הבטחון בנמלים להציב אמצעים נוספים המתאימים לרמות האיום.
רמת ביטחון 3 - רמת הבטחון הגבוהה ביותר שתכלול אמצעי אבטחה נוספים מעבר לרמה 2 וזאת לאור הערכת מצב שהתקבל מידע מהיימן על כוונה לפגוע ע"י גורמי פח"ע בנמל או בכלי שיט המגיע לנמל. חשוב להבין כי רמת בטחון זו מופעלת לפרק זמן מוגבל ובהתאם להערכת המצב. חשוב להבין כי רמות הבטחון יכולות להשתנות מעת לעת אבל כל זאת כפי שנאמר בהתאם להערכת המצב המודיעינית המתקיימת באופן קבוע בגופים הביטחוניים. אז כיצד מתקבלת ההחלטה על רמת הבטחון בישראל? הפורום שמתכנס בהובלת משטרת ישראל מציג כל גוף את עמדתו ביחס לרמת הבטחון הנדרשת וזאת בכפוף להערכת המצב המתקיימת בכלל הגופים טרם התכנסות הפורום. לאחר שכלל המשתתפים מציגים את עמדתם, מסכמים את רמת הביטחון לשנת העבודה הקרובה. נזכיר ונאמר כי רמת הבטחון שנקבעת הינה מחייבת את כלל הגופים המעורבים בכלל ואת הנמלים בפרט. מנהלי הבטחון של הנמלים פועלים בהתאם לפרוטוקולים שמפורסמים ע"י משמר החופים האמריקאי שמגיע אחת לתקופה לביקור בישראל לבחינת רמת הבטחון שנקבעה והאם הנמלים עומדים בהנחיות הממשל.
אזכיר ואומר, כי במשך תקופה ארוכה רמת הביטחון בנמלי ישראל הייתה רמה 2 וחייבה את כל חברות הנמלים וצי הסוחר לעמוד בהנחיות המחמירות הללו בכל פעם שהיו פוקדות את נמלי ישראל. מדינת ישראל באמצעות כלל הכופים המעורבים בקביעת רמת הביטחון בנמלים הבינה כי חברות הספנות מחויבות לעמוד בתנאים המחמירים הללו והדבר משפיע באופן ישיר על עלויות הביטוחים והתוצאה מכך שחברות ספנות רבות הורידו את כמות ההגעות לנמלי ישראל דבר שפגע במסחר והכלכלה בישראל. לאור כך, בוצעה הערכת מצב מיוחדת עם כלל הגופים בה דנו על בקשת חברות הספנות והמגבלות החלות עליהן והוחלט להוריד את רמת הביטחון בקוד ה ISPS לרמה 1 וכל זאת על מנת להקל על צי סוחר לישראל. יש לציין כי בפועל רמת האבטחה בנמלים לאור המצב הביטחוני בארץ והחלטת מנהלי הביטחון בנמלים נשארת רמת אבטחה בנמלים גבוהה כך שהדבר לא השפיע על שינוי ברמת הביטחון .
מה קורה עם לא עומדים בהתחייבות מול הממשל האמריקאי וברמת הביטחון שנקבעה?
א. בדרך כלל יעלה הפער לאחר ביצוע ביקורת פתע של הממשל האמריקאי. במצב זה מתקיים דיאלוג בין הרשויות המוסמכות במדינה ובה יציגו את הפערים בהם המדינה לא עומדת. במקרה כזה תהיה הגישה האחראית לשתי הממשלות לפתור ולשפר את הפערים.
ב. מצב נוסף שיתכן שלאחר שהות של סוחרת בנמל בו רמת הביטחון שונה מהרמה הנדרשת והמתחייבת לסוחרת, באחריות נמל היעד להיערך לקבלת הסוחרת בהתאם לרמת הביטחון שהוגדרה לה. בהקשר זה, יש לזכור כי במקרים רבים אמצעי הביטחון הקיימים בנמלים או על גבי כלי השיט עשויים להיות בעלי אופי רגיש וסודי דבר הבא להגן על כלי השיט מיכולת של גורמי הפח"ע לתכנן מראש תקיפה על כלי השיט בעת ההגעה לנמל או במהלך ההפלגה.
ג. לכן, במידה וקיימים פערים ברמות הביטחון האחריות לצמצם את הפערים הללו חלה על רב חובל של כלי השיט למול הרשויות המוסמכות מולן הוא פועל. לשיקולו של רב החובל למנוע את כניסת הסוחרת עד להשלמת אמצעי ההגנה.
ד. כמו כן במידה וכלי שיט שנדרש לפקוד את נמלי ישראל אינו עומד בדרישות הביטחון תישקל על ידי הרשויות המוסמכות לבצע ביקה על הסוחרת טרם כניסתה לחופי מדינת ישראל ואף למנוע את כניסתה למים ריבוניים
אז בואו ונסכם את הדברים
קוד ה isps מחייב את מדינת ישראל בכלל ואת נמלי ישראל בפרט לעמוד בהתחייבות כלפי הממשל האמריקאי. הבנו כי במידה ולא נעמוד בהסכמים אלו קיימת סבירות גבוהה כי צי סוחר ישראלי לא יוכל לפקוד את נמלי ארה"ב או נמלים אחרים בהם הקוד מתקיים.
חברות הספנות וחברות הנמלים מחויבות לעמוד בדרישות אלו ולפעול בהתאם לפרוטוקולים הייעודיים לכך. אנו צפויים לביקורות פתע של הממשל לבחינת רמת הביטחון הן בנמלים והן ע"ג כלי השיט.
כחבר לשעבר בפורום הקובע את רמת ה ISPS בישראל ולאחר שנים רבות בה אני עוסק בתחומים אלו של הגנת הנמלים והספנות . נדרשים מנהלי הביטחון של הנמלים ושל חברות הספנות לעסוק בתחום זה באופן קבוע ובכך ישמרו על רמת הביטחון שנקבע. בנוסף יהווה מודל לחיקוי בקרב גורמי הממשל ה אמריקאי המוכרים כקפדניים מאוד.
הגנה על נכסים ותשתיות ימיים מחייב אותנו להכיר את עולם האבטחה הבינלאומי ולכן 'זכרו תמיד כי אבטחה זה מקצוע ומקצוע צריך ללמוד'