ב7 לספטמבר 2020 פורסם בתקשורת כי "נחשף וסוכל פיגוע הנחת מטען חבלה בשטחי ישראל בהובלת חמאס רצועת עזה ובמעורבות אזרח ישראלי"
עוד נכתב, כי כבר ב 15 באוגוסט 2020 נעצר לחקירת שב"כ מחמוד מקדאד כבן 30, בן לאם בדואית -ישראלית ואב תושב הרצועה, הנשוי לאישה תושבת רצועת עזה ומחלק את חייו בין שגב שלום בנגב לרפיח תוך מעבר תדיר במעבר ארז.
מהחקירה עולה, כי מחמוד הסכים לפעול בעבור חמאס כבר בסוף שנת 2019 אז החל לאסוף מודיעין וביצע תצפיות על אתרים שונים בישראל, לרבות מסירת מידע בדבר מיקומים שונים של מערכת כיפת ברזל.
בארוע שנחשף בשנת 2008 דווח על שני בחורים צעירים צועדים במרץ על דרך יאיר פרג בפאתי מודיעין , כשפניהם מועדות אל המחסום שלפני הכיכר למכבים ורעות. עפ"י חזותם ניתן היה לנחש שהם פלסטינאים, אולם התנהגותם הבטוחה עוררה ספק בכך.
בתיאור הארוע הוזכר כי על גבם נשאו השניים תיקי גב שחורים, זהים לחלוטין. התיקים היו מלאים ומנופחים. בתוך דקות ספורות של הליכה הם הגיעו למחסום והתכוונו להמשיך בדרכם לעבר צומת מכבים ורעות.
שני השומרים במחסום הבחינו בהם. אחד מהם ניגש אל השניים וניהל עימם שיחת בירור ביחס לזהותם ולמטרתם. הוא ביקש מהם תעודות זהות וניגש אל השומר השני לבדוק עימו יחד את התעודות. התעודות היו פלסטיניות. שני השומרים ניגשו אל הצעירים שהמתינו בסבלנות בצד על המדרכה. הם נשאלו שוב ליעדם והתשובה הייתה שהם רוצים להגיע למחסום מודיעין. השומרים הבהירו להם שזה לא מחסום מודיעין והסבירו לשניים כיצד לשוב לכביש 443, לפנות ימינה וכך להגיע למחסום שעל כביש 443.
בשום שלב של השיחה או בדיקת המסמכים, לא התבקשו השניים לפתוח את תיקיהם ולא בוצעה על גופם שום בדיקה פיזית. השניים הודו לשומרים והחלו לצעוד בחזרה לאורך שדרת יאיר פרג, לעבר כביש 443. בדרכם פגשו פעמיים הולכי רגל, תושבי מודיעין, ושאלו אותם כיצד עליהם להגיע למחסום. הם נענו בנימוס והמשיכו בדרכם.
ערנותו של אזרח מודאג/פרנואיד/חששן שראה את השניים , יצר קשר עם המשטרה. אבל תגובת המשטרה לקריאתו הייתה איטית, לא יעילה ובפועל שני הפלסטינאים הסתובבו באופן חופשי ללא שנבדקו כראוי, במשך כ-40 דקות. בסופו של דבר הסתלקו ממודיעין ללא שנבדקו כראוי או תוחקרו למעשיהם. עובדתית, הסיור המשטרתי לא הגיע אליהם.
אירועים אלו בכלל והארוע בצומת בילו בפרט, מזכירים לנו כי היריב שלנו חי ונושם ופועל כמעט ואולי בדיוק כפי שאנו פועלים ואף מחנכים את מערך האבטחה שלנו.
אנשי מערך האבטחה, מכירים את השיעורים לאיתור היריב ואוסף המל"מ וכיצד נדע לזהות את החריג מבין כלל האנשים הנמצאים בסמוך למתקן.
יחד עם זאת, מערך האבטחה ממוקד בעיקר ליד גופים מאובטחים בהם מתקנים רגישים, מוסדות חינוך, קניונים וכיוצ"ב אולם לא בכל מקום.
איום איסוף המל"מ הוא איום ממשי אולם מאוד בעייתי וקשה מאוד לאתרו. היריב למוד הניסיון לא יגיע לפעילות לא מוכן ויאפשר לנו לזהות אותו בקלות . הוא יראה ויתנהג כתמים לחלוטין.
נזכור את הפיגוע בשרונה לאופן בו התלבשו המחבלים בחליפות כאנשי עסקים. דבר זה מחייב את מערך האבטחה לקיים פעולות רבות ומגוונות על מנת להתמודד עם איום איסוף המל"מ
הפרסום של סיכול הפיגוע בצומת בילו, מדליק נורהאדומה שמחייבת אותנו להזכיר למערך האבטחה כי היריב לא נח ולא יפסיק לפעול . הוא רק ימתין להזדמנות הנכונה.
מערך האבטחה חייב להתאים ולבחון את עצמו למציאות הקיימת כפי שכיום עם מגפת הקורונה נדרש המערך להתמודד מול אזרחים שהולכים עם מסכות על הפנים כך שזיהוי החריג מקשה יותר. כאשר מדברים על היריב או "בראיית התוקף " חשוב שנזכור כי זו דרך המחשבה של התוקף הבא לפגוע במטרה/אובייקט וכיצד הוא מזהה ומנתח את השטח והמענה המבצעי (מערך האבטחה) העומד מולו ומנסה למנוע ממנו לבצע את משימתו" האירוע בצומת בילו האיר בעיני את הצורך להדגיש את השימוש במספר כלים וקיימים לא מעט שכל מנב"ט בגזרתו חייב לעשות בהם שימוש ולהטמיע בקרב מערך האבטחה שבאחריותו על מנת לנסות ולסכל פעילות של איסוף מל"מ א. תיק שטח כנגד אוסף המל"מ– ישנם גופים שמחויבים לכתוב תיק שטח בהתאם להנחיות המשטרה או גופים מנחים אחרים. לא בכל תיקי השטח מבוצע ניתוח שטח כנגד אוסף המל"מ. ממליץ להכין בנוסף לתוכנית האבטחה תיק ניתוח שטח כנגד איסוף מל"מ. בתיק יוגדרו כלל האזורים בהם לראיית מערך האבטחה ניתן לקיים תצפית ואיסוף מל"מ על המתקן או העובדים שבו. הניתוח יכלול תמונות המציגות את הצד התוקף ואת הצד הנתקף. ניתוח זה, ממחיש למערך האבטחה את הקלות בה ניתן לקיים תצפיות וללא ניתוח נכון, לא נכיר את האזורים הללו והמשמעות לכך שיתכן ולא נאתר את היריב בשלב איסוף המל"מ. ב. תוכנית שב"ש (שבירת שגרה) – כל מערך אבטחה חייב לקיים תוכנית שבירת שגרה כך שהצד התוקף שמנסה לאסוף מל"מ עלינו, יבין כי מערך האבטחה הינו דינמי המשנה את פעילותו כל הזמן. המשמעות לכך שיהיה ליריב מאוד קשה לתכן פיגוע כנגד המתקן ואולי יבחר לעבור ולאתר מקום אחר בו יהיה לו קל יותר. ג. הדרכות – לקיים הדרכות המשלבות ניתוח אירועי עבר הן בארץ והן בעולם ולא חסרים כאלה. שילוב הרצאות של אנשי מקצוע מהתחום המבצעי בה יציגו את "ראיית התוקף" וכיצד להתמודד מולו. ד. תרגילים ובקרות – ביצוע מגוון תרגילים של איסוף מל"מ באמצעים שונים כחלק מבחינת פעילות מערך האבטחה ובהתאם לנתונים המופעים בתיק השטח. בתרגילים חשוב לבחון את "סגירת המעגל" קרי בחינת אופן סיום הטיפול בארוע של אוסף מל"מ כפי שראינו שלא בוצע באירוע במודיעין אז, אולי אני לא מחדש אבל חשוב לרענן ולגרום למערך האבטחה להיות ערני כנגד איום איסוף המל"מ ולחשוב כל הזמן בראיית התוקף. חשיבה בצורה זו תאפשר למנוע ואף לסכל את הפיגוע הבא. זכרו כי אבטחה זה מקצוע ומקצוע חייבים ללמוד