בדפדוף באחד העיתונים (לפני ששמעתי בחדשות ברדיו) קפצה לי הכותרת הבאה:
"פקק ענק - אונית ענק נתקעה וחסמה את תעלת סואץ" ספינה בשם Evergreen שאורכה 400 מטר ורוחבה 59 מטר שקעה במים של התעלה, ונטתה הצדה, ולמעשה שיתקה את התנועה הימית בדרך הקיצור בין הים התיכון ואירופה לבין האוקינוס ההודי והמזרח הרחוק".
כמומחה לתחום ההגנה הימית בכלל ובהגנת נמלים בפרט, המחשבה הראשונה שחלפה בראשי היתה שזה פיגוע מטורף ובטח לא יעלו את האפשרות הזו . ואכן, השיח התקשורתי עבר למישור התעבורתי תפעולי והכלכלי שהוא משמעותי ביותר אולם לא עלתה האופציה כי מדובר בפעולת חבלה או לפחות לא הוזכרה אפשרות כזו. כחלק מניתוח האיומים, כאשר אנו ניגשים לתכנן אבטחה על נמל ימי, אחד התרחשים שעלולים להשפיע על תפקודו של נמל זה חסימת פתח הנמל באמצעות כלי שיט סוחר או מיקוש ימי וזאת על מנת למנוע כניסה או יציאת כלי שייט צבאי או אזרחי מהנמל.
האיום של חסימת פתח נמל הינו קריטי בייחוד בנמלים משולבים בהם עוגנות אוניות צי סוחר ואוניות צי צבאי ימי .
לכן, ארוע שקיעת הסוחרת בתעלת סואץ הינו ארוע דרמטי המחייב חשיבה למתן פתרונות כנגד איום שכזה.
בעבר, אפריל 2011 אוניית צים בעקבות תקלה טכנית גם נעצרה במעבר בתעלה (מתוך כתבה במגאזין PORT 2 PORT על תקלה טכנית באוניית צים בתעלת סואץ ("על פי הדיווחים, אוניית המכולות Zim Shekou נעצרה, בעת שהובילה את השיירה היומית מדרום לצפון בתעלת סואץ. מקורות ברשות תעלת סואץ דיווחו שהאוניה zim shekou נושאת דגל ליבריה, נתקעה בתעלה בעת שנשאה מטען של 100 אלף טון. מחברת עופר ספנות נמסר כי, בעת מעבר האוניה בתעלת סואץ בשיירה השטה צפונה עצרו מנועי האוניה וכן מנועי העזר עקב תקלה טכנית. על מנת להימנע מפגיעה בגדת התעלה החליט רב החובל ששהה כל הזמן על גשר הפיקוד, לנקוט בפעולת חירום ולזרוק את עוגן ימין של האוניה בכדי לעצור את תנועתה ולמנוע נגיעה של האוניה בגדות התעלה. פעולה זו בוצעה בהצלחה ואכן התקדמות האוניה נעצרה לרוחב התעלה, בעזרת גוררות של התעלה האוניה סובבה ונקשרה לגדת התעלה עם חבלי קשירה בחרטום ובירכתיים"
תרחיש של חסימת פתח נמל או מעבר הכרחי של כלי שיט הינו אחד מתרחישי הבלהות של כל מנהל נמל בכלל ובצי ימי צבאי בפרט. האיום עלול להתרחש לאור תקלה טכנית, כפי שראינו בכתבה על אונית צים, או בעקבות תקלת אנוש שזו ההערכה של מה שקרה באוניית הסוחר Evergreen .
במצב לחימה, הדפ"א למימוש הינה על ידי מיקוש ימי של נתיב הכניסה לנמל או חבלה ישירה בעת כניסה או יציאה של אוניית סוחר או ספינת מלחמה, זאת במטרה לחסום את מעבר כלי השיט ובכך לפגוע ברציפות התפקוד של המדינה. הסבירות למיקוש הנתיב לכניסה לנמל הינה נמוכה, זאת לאור מודיעין חזק וטכנולוגיות מיוחדות האמורות לאתר פעילות מסוג זה.
תרחיש כפי שאנו רואים כיום בתעלת סואץ הנובע כנראה מתקלה טכנית או חוסר מקצועיות של הימאי, (ימאות גרועה) עלול ליצור מצב של חסימת פתח המעבר. הנזק הכלכלי והמסחרי הינו רב גם לנמל וגם לחברות הספנות.
בתעלת סואץ עוברות כ-20,000 אוניות בשנה. תנועת המסחר הימי בתקופת האחרונה היתה קריטית מאחר ונמלי התעופה היו סגורים(מגפת הקורונה). ההערכה היא שסחורות שצריכות להגיע ליעד מעבר לתעלה יתעכבו באופן משמעותי וההשלכות הכלכליות כתוצאה מכך יהיו קשות. עלות מחירי הנפט והמיסים על עיכובי ההפלגה ישפיעו רבות על מדינות היעד וחברות הספנות למרות שלרובן קיים סעיף בביטוח שמכסה את הנזקים. תנועת כליש שיט בתעלה
לאחר שהבהרנו את משמעות וסבירות מימוש התרחיש בהיבט המבצעי ובהיבט הטכני תפעולי אציג מספר חלופות בסיסיות על מנת למנוע ולצמצם אפשרות לתרחיש מסוג זה.
מענה לאיום ביטחוני : בעת החמרה במצב ביטחוני או בהתקבל מידע מודיעיני, יפעלו בשת"פ הנמל האזרחי והנמל הצבאי ותבחן אפשרות להוצאת כלי השיט הצבאיים מחוץ לנמל על מנת לאפשר את רציפות התיפקוד של הצי.
בכל פתחי הנמל ובמבואותיו מופעלים אמצעים טכנולוגיים על מנת לאתר אמל"ח וכיוצ"ב בכדי לתת מענה לתרחישים שונים, ובהם גם לתרחיש זה.
קיום שיתופי פעולה בין נמל אזרחי לנמל צבאי הינו קריטי ומחייב תרגול קבוע לבחינת המענה לכלל האיומים על הנמל.
מענה לאיום כלכלי מסחרי: כל כניסה לנמל מחייבת פיקוח וניווט על ידי בעל תפקיד בנמל הנקרא "נתב או פיילוט" שהוא רב חובל וותיק ומנוסה שמכיר את נתיב הכניסה ומגבלות הנמל. לא תתאפשר כניסת כלי שיט סוחר לנמל ללא פיילוט, זאת על מנת למנוע תקלת ניווט בתוך המעבר. בתעלת סואץ מענה זה אינו רלוונטי. בעת תכנון של נמל יש לבחון ככל הניתן אפשרות לקיום יותר מפתח אחד לכניסה ויציאה. לא תמיד זה מתאפשר מבחינת טופוגרפיה. מנתונים המתקבלים בתקשורת, נפתחה בתעלת סואץ תעלה חלופית על מנת לצמצם את הנזק. המעבר החלופי אינו יכול להכיל תנועת כלי שייט בתדירות ובעצימות רבה ולכן עדין קיימים שיבושים בתנועה. חלק משמעותי בתכנון, הינו הצבת מערכות טכנולוגיות בכניסה לנמל ובמבואותיו על מנת לאפשר כניסת כלי שיט באופן הבטיחותי ביותר.
לסיכום, תרחיש של חסימת פתח נמל או מעבר הכרחי הינה דפ"א קריטית בעולם הימאות, למרות שהסבירות לקיומה נמוכה ובהתחשב באמצעי ניווט וטכנולוגיות חדשניות הנמצאים על כלי השיט. יחד עם זאת, אנו למדים כי תרחיש כזה עלול להגרם כתוצאה מטעות אנוש הנובעת מרמת ימאות נמוכה המשולבת עם כלי שיט ענק ששינוי נתיב התנועה שלו בעת חרום הינו איטי מאוד.
ניתוח האיומים הביטחוניים כניסיון לפגיעה פיזית בכלי שיט בפתח הנמל מוכר ונלקח בחשבון במענה להגנה על הנמלים. אולם, תרחיש של "תקלה טכנית" הן באמצעות פגיעה במערכות הניווט (תקיפת סייבר) או בשל "טעות אנוש" לא תמיד מתורגמים כאפשרות לפיגוע. לכן, אנו חייבים להעלות את המודעות בפני מנהלי הנמלים לתרחישים במסווה של תקלות אנוש או תקלות טכניות כחלק מהאיומים. אנו מכירים זאת במערך האבטחה כדפ"א ל "איום הפנימי".
הגנה על נמלים מחייבת הכרות עם עולם השייט על כל מגבלותיו ועם ההנחיות הבינלאומיות המחייבות להגנה על נמלים כגון הקוד הבינלאומי I.S.P.S
זכרו כי אבטחה היא מקצוע ומקצוע צריך ללמוד